לכל הרוחות פרק חמישי

הכלב ברח לו אני מרגיש גם שמח וגם קצת עצוב אני שמח כי הכלב חזר לבעליו האמתיים כנראה וגם קצת עצוב כי הוא ברח לסומכי. צר לי על סומכי שלאף אחד לא אכפת ממנו. חיוו של סומכי מהצד שלו היו קשים וכאילו גדולים עליו בכמה מידות.הנשים השכנות שצעקו היו טפשיות באמצע הרחוב מבית לבית אחד של השנייה לצעוק ככה זה חוסר כבוד לפי דעתי. הוא חושב על אסתי מה היא עוושה ברגעים אלה. והוא אומר שעליו היא לא חושבת כרגע ואולי הוא צודק או טועה אי אפשר לדעת. הוא חשב על רעיונות. אביו לימד אותו לרשום מחשבות על דף. הוא רצה לברוח עם אסתי. אבל חשב / ידע שאסתי שונאת אותו. הדודה עדנה הייתה נראה לי אישה חמודה שרק רצתה לעזור והייתה שמחה לעזור לסומכי.